בין חלונות שבורים
הם לא ילדים
הם לא הורים
מרצפות שבורות
קערות על הרצפה
בלאגן אחד גדול
וילדה אחת מצפה
היא אוספת את השברים
היא מנקה את האבק
חובטת בשטיח
רוחצת את קערות המרק
היא יושבת ומחכה
למשיח שרק יבוא
עם שמלה נקייה
ראש וחלום בו
והיא מאמינה
וזה כל מה שחשוב
והיא תשב ותחכה
עד שישוב
מטאטאה עלי שלכת
מספיגה את הגשמים
מפעילה מאוורר
קוטפת את הפרחים
והוא לא בא
והוא לא יבוא
אבל היא מחכה
מחכה בשבילו
והיא כבר לא ילדה
והיא כבר לא מאמינה
אבל מכוחו של הרגל
נשארת לשבת נאמנה
כי ככה לימדו אותה
וככה עושים
והיא לא תסטה מהדרך
זה לא מה שאמורים
היא פה היום
היא תהיה כאן גם מחר
כי ככה זה אצלנו
בחלל של שום דבר

