הוא אמר לי שאת החיוך הזה שלי אי אפשר לשכוח,
וכמה שהוא ניסה להוציא אותו מהראש,
הוא לא הצליח מהמחשבות עלי לברוח.
הוא אמר שזה משהו במבט,
שכובש אותך ברגע,
משהו בניצוץ שבעיניים,
כל כך חזק, שמח, כל כך למוד סבל ויגע.
הוא אמר שהוא ניסה להדחיק את הרגשות,
אבל הם דחקו אותו לפינה בלי מאמץ,
שאני לא סתם עוד אחת מאותן בחורות נואשות,
לא הפסקתי להעסיק את ראשו גם בזמן שלהנאתו רבץ.
זה משהו בדיבור,
משהו בתנועה,
זה משהו שאני עושה בלי לחשוב,
בלי להקדיש לו מחשבה.
הוא סיפר לי שמה שמשך אותו זו העדינות,
הכל כך לא שברירית,
מה שגרם לו להתקרב זו החכמה,
שלא מוצגת לכל, אלא נושבת חרישית.
הוא אמר לי שמהיופי שלי אי אפשר להתעלם,
כל כך יפה וטבעית, כמו נסיכה,
הוא אמר שכשהוא ראה אותי לפתע ליבו נהפך שלם,
עיניו שעד כה היו ככבויות, התמלאו בשמחה.
ועוד פעם ניסיתי להבין,
למה דווקא אני?
אבל הוא סתם ישב וחייך חיוך עדין,
עיניו שוב בהו במבע חולמני.
זה משהו במבט הוא אמר,
ממש כמתוך חלום,
משהו שאצלך בלב נשמר,
יהלום... ♥
;){kind=link}