וכל רגע הוא עוד גל שמתנפץ על החוף,
עוד גל שמנפץ אותי לרסיסים,
ואז חוזר חלילה.
איתך כל יום הוא שטוף שמש,
וממטיר משקעים,
וכך אני תמיד מחייכת מאוזן לאוזן,
מתחת לשמיים מעוננים.
ואתה מושך אותי כמו בכלום,
אתה כבר אפילו לא מתאמץ,
את הילדה הכי חזקה בגן,
זאת עם הגומות.
אתה גורם לי למעוד,
בין תלוליות הנמלים,
היכן שמזמן כבר לא מעדתי,
היכן שלמדתי לא ליפול.
ואתה מחייך כמו מכלום,
מותח אותי לכל הכיוונים,
ואז גם אני מחייכת,
מחייכת בלי סיבות.
איתך אני מצליחה לשכוח,
מכל מה שמסביב כל מה שעכשיו,
איתך כל כך קל לא לדאוג לגבי העתיד,
כל כך קל לא לחשוב על העבר.
ואיתך אני שוקעת,
בין חמימות גלי הקיץ,
בין חמימות גלי התום,
בקיץ האחרון.
;){kind=link}