מצביעים ואומרים שמשהו בי לא בסדר,
מבט ועוד מבט הלב שלי מונה,
אומרת לעצמי שהם פשוט לא מבינים את התדר.
הם חושבים שאני מוזרה,
הם אומרים לי שאני לא אחת מאיתם,
הם מקללים אותי כחלק מהשגרה,
מה אני לא בת אדם?
והם חושבים שהם יותר טובים,
כי אני קצת אחרת,
הם לא מבינים כמה הם מכאיבים,
הם בועטים את הכדורים ואני השוערת.
מכה אחר מכה פוגעות בכל גופי,
לא יפסיקו עד שימצאו את נקודת החולשה,
זהו משחק אינסופי,
עוד לכמה זמן אצטרך להישאר אדישה???
כל גופי כואב ודואב,
מכל המכות שספגתי,
ויותר מכל נפגע לי הלב,
זה לא מה שתכננתי.
ונכון שאומרים עליי שאני קצת משונה,
ונכון שאומרים שאני קצת אחרת,
אבל כשאהיה מפורסמת וישאלו אותי למה אני לא עונה,
אני אדע שלשם,
אני כבר לא חוזרת... : )

