ועל כמה שהכול בסדר,
ואז באה המריבה,
ולא רציתי לצאת מהחדר.
העיקר דיברנו על אושר לעולמי עולמים,
על אהבה שנמשכת לנצח,
חשבנו שיש דברים שלא נעלמים,
אז איך זה נגמר עם צלקת על המצח?
וכולם אומרים איזה זוג יפה היינו,
וכמה חבל שזה נגמר,
האהבה שלנו הייתה כל מה שרצינו,
ועכשיו נותרתי ללא דבר.
ואני לא רוצה שתחזור,
ולא רוצה שתלך,
מנסה להשאיר אותך מאחור,
זיכרון מעיק מהלך.
וכואב לי לוותר עליך,
להגיד שנגמרה האהבה,
אתה הוצאת אותי מחייך,
ואם אעשה אותו הדבר,
זה יהיה רק לטובה...

