מה היה קורה אילו היית מגלה
מגלה את כל הבלוג הזה
איך היית מגיב ומה היית אומר
האם היית יודע?
האם לא היית מופתע?
ואולי היית כועס
ואולי היית צוחק
ואולי סתם לא היית מגיב כמו בדרך כלל
וייתכן שבכלל לא היית מזהה את עצמך
בין כל המילים היפות
והיית חושב שמדובר באדם אחר
טוב
עד מתי שכבר לא הייתה לך ברירה אלא להכיר במציאות
שהסיפורים האלה הרבה יותר מידי מוכרים
הרבה יותר מידי אישיים
בשביל להיות משהו אחר
ומה אז?
מה אז היה קורה?
אני מניחה שהיית בורח
זה מה שאני הייתי עושה
כי זה מפחיד
האובססיביות הזו
לחדור למישהו כל כך עמוק לתוך הראש
לגלות כמה לא ידעת
או אולי
לגלות שכל מה שחשדת בו נכון
אני לא יודעת למה אני כותבת את כל זה
אולי סתם כי החלפת תמונה
ונזכרתי בבחור הזה שהתאהבתי בו
שהוא כבר לא ילד
אבל עדיין לא ממש גבר
שיכול לאהוב כל כך יפה
בניגוד מוחלט לאיך שהוא אוהב אותי
הדאגה הזאת בעיניים
האושר הזה
האהבה
אוח האהבה הזאת
זו שרציתי לחוש ממך
שכל כך קיוויתי לה
כי ידעתי שאתה מסוגל לזה
רק משום מה
לא איתי
כל כך הרבה זיכרונות יפים
אבל שום דבר ממשי
שום דבר קיים
רק זיכרונות מתוקים של זמנים יותר טובים
של מגע
של מבט
של חיוך
של אכפתיות
כל הדברים האלה שכבר שכחתי איך הם נראים ומרגישים
שלא היו בינינו כל כך הרבה זמן
ולזה אני מתגעגעת
בדיוק לזה
לרגעים האלה שלנו
שלא היה להם תחליף
ומי יודע אם יהיה
אלה שתמו וכנראה לא ישובו עוד
אני מתגעגעת אליך
לא,
יותר נכון לומר שאני מתגעגעת לאדם שהיית פעם,
זה שהיה לו אכפת ממני,
בעצם גם לא זה,
אתה בדיוק אותו האדם שהיית לפני,
אני חושבת,
שבסופו של דבר מה שאני באמת מתגעגעת אליו,
הוא השקר המתוק הזה שאני יכולה להיות האחת שאתה אוהב...
מה היה קורה אילו היית מגלה
מגלה את כל הבלוג הזה
איך היית מגיב ומה היית אומר
האם היית יודע?
האם לא היית מופתע?
ואולי היית כועס
ואולי היית צוחק
ואולי סתם לא היית מגיב כמו בדרך כלל
וייתכן שבכלל לא היית מזהה את עצמך
בין כל המילים היפות
והיית חושב שמדובר באדם אחר
טוב
עד מתי שכבר לא הייתה לך ברירה אלא להכיר במציאות
שהסיפורים האלה הרבה יותר מידי מוכרים
הרבה יותר מידי אישיים
בשביל להיות משהו אחר
ומה אז?
מה אז היה קורה?
אני מניחה שהיית בורח
זה מה שאני הייתי עושה
כי זה מפחיד
האובססיביות הזו
לחדור למישהו כל כך עמוק לתוך הראש
לגלות כמה לא ידעת
או אולי
לגלות שכל מה שחשדת בו נכון
אני לא יודעת למה אני כותבת את כל זה
אולי סתם כי החלפת תמונה
ונזכרתי בבחור הזה שהתאהבתי בו
שהוא כבר לא ילד
אבל עדיין לא ממש גבר
שיכול לאהוב כל כך יפה
בניגוד מוחלט לאיך שהוא אוהב אותי
הדאגה הזאת בעיניים
האושר הזה
האהבה
אוח האהבה הזאת
זו שרציתי לחוש ממך
שכל כך קיוויתי לה
כי ידעתי שאתה מסוגל לזה
רק משום מה
לא איתי
כל כך הרבה זיכרונות יפים
אבל שום דבר ממשי
שום דבר קיים
רק זיכרונות מתוקים של זמנים יותר טובים
של מגע
של מבט
של חיוך
של אכפתיות
כל הדברים האלה שכבר שכחתי איך הם נראים ומרגישים
שלא היו בינינו כל כך הרבה זמן
ולזה אני מתגעגעת
בדיוק לזה
לרגעים האלה שלנו
שלא היה להם תחליף
ומי יודע אם יהיה
אלה שתמו וכנראה לא ישובו עוד
אני מתגעגעת אליך
לא,
יותר נכון לומר שאני מתגעגעת לאדם שהיית פעם,
זה שהיה לו אכפת ממני,
בעצם גם לא זה,
אתה בדיוק אותו האדם שהיית לפני,
אני חושבת,
שבסופו של דבר מה שאני באמת מתגעגעת אליו,
הוא השקר המתוק הזה שאני יכולה להיות האחת שאתה אוהב...