כי אין מילה אחרת,
לתאר את ההרגשה,
מילה אחרת,
להסביר.
להסביר את מה שאפילו אני לא מבינה,
שגם אני לא מצליחה לקלוט,
כי מצד אחד זה לא,
מצד שני כלכך לא.
מאז אותו היום,
הכל השתנה,
אבל לא בדרך לה ציפית,
לא בכזו צורה.
הוא אמר לי לא,
ואני קיבלתי,
ומאז זה תמיד הוא,
שלצידי נמצא.
מאותו הרגע,
אין רגע שלא ביחד,
מאותו הרגע,
ההרגשה שונה.
אוחז במותניי,
צוחקים מבדיחות,
מתחבקים, מדברים,
לא רוצה יותר לבכות.
הוא רואה אותי ורץ,
לא מפספס אף הזדמנות,
איתו הזמן אץ,
לא מפסיקה הפעילות.
ואני לא מבינה,
למה?
למה זה ככה,
מה עובר לו בראש?
למה הוא לא עוזב אותי לרגע,
ובכל זאת לא באמת רוצה,
איך הראש שלו פועל,
האם עכשיו הוא מרוצה?
מבלבל אותי לחלוטין,
גורם לי לאבד את הכיוון,
שאני לא בטוחה שאי פעם היה,
משהו שניתן לשינון.
הוא יוצא מהמציאות,
ומגדיר גבולות חדשים,
הוא לא מחפש היגיון,
לא מה שמחפשים אנשים.
כבר מזמן הפסקתי להבין,
אבל רק לאחרונה הפסקתי לנסות,
אולי יום אחד הוא יסביר,
יום אחד ייתן אות.
ועד אז אני יושבת,
ונהנית מהמצב הקיים,
מחכה שתבוא הקשת,
גם אם לא תבוא לעולם. ♥
וואו,
כי אין מילה אחרת,
לתאר את ההרגשה,
מילה אחרת,
להסביר.
להסביר את מה שאפילו אני לא מבינה,
שגם אני לא מצליחה לקלוט,
כי מצד אחד זה לא,
מצד שני כלכך לא.
מאז אותו היום,
הכל השתנה,
אבל לא בדרך לה ציפית,
לא בכזו צורה.
הוא אמר לי לא,
ואני קיבלתי,
ומאז זה תמיד הוא,
שלצידי נמצא.
מאותו הרגע,
אין רגע שלא ביחד,
מאותו הרגע,
ההרגשה שונה.
אוחז במותניי,
צוחקים מבדיחות,
מתחבקים, מדברים,
לא רוצה יותר לבכות.
הוא רואה אותי ורץ,
לא מפספס אף הזדמנות,
איתו הזמן אץ,
לא מפסיקה הפעילות.
ואני לא מבינה,
למה?
למה זה ככה,
מה עובר לו בראש?
למה הוא לא עוזב אותי לרגע,
ובכל זאת לא באמת רוצה,
איך הראש שלו פועל,
האם עכשיו הוא מרוצה?
מבלבל אותי לחלוטין,
גורם לי לאבד את הכיוון,
שאני לא בטוחה שאי פעם היה,
משהו שניתן לשינון.
הוא יוצא מהמציאות,
ומגדיר גבולות חדשים,
הוא לא מחפש היגיון,
לא מה שמחפשים אנשים.
כבר מזמן הפסקתי להבין,
אבל רק לאחרונה הפסקתי לנסות,
אולי יום אחד הוא יסביר,
יום אחד ייתן אות.
ועד אז אני יושבת,
ונהנית מהמצב הקיים,
מחכה שתבוא הקשת,
גם אם לא תבוא לעולם. ♥