לא הבילבול אבל כל השאר,
וכמה הופתעתי לגלות,
שרעיון הסיום הוא רק חלום לשעבר.
ובאמת הלך טוב,
לשם שינוי לא הייתה אף בעיה,
ובאמת התחלתי לאהוב,
ואז הבנתי שזו הייתה רק הטעיה.
החיים עוד פעם שיחקו בי,
עוד פעם הוליכו אותי שולל,
גרמו לי להאמין שהתחלתי להבין,
ועכשיו אני כבר לא בכלל.
איך האחד נהיה שניים,
איך בכלל עלתה בו המחשבה,
חורקת בשקט שיניים,
מנסה להבין את התשובה.
כיצד פתאום הוא שוב מופיע,
זה שתמיד שיחק בצד,
נעמד במרכז הבמה במפתיע,
משאיר אותי ללא תשובות ביד.
ועכשיו בין כפות המאזניים,
אחד כאן, אחד שם,
לא יודעים שבמשחק הזה הם שניים,
לא יודעים שהסיפור טרם הושלם.
עכשיו אני צריכה לבחור,
מה יהיה לי יותר טוב,
ועכשיו יותר מתמיד,
יכולה רק לכתוב.
;){kind=link}