אולי זה סתם השעות שינה המוזרות
משמונה בבוקר עד שלוש אחר הצהריים
מהזריחה עד שהשמש במרכז השמיים
ואולי זו סתם העייפות
או כאב הראש
או העובדה שהתוכניות שלי להיות התבטלו
סתם מהסיבה הכי מטומטמת שניתן להעלות על הדעת
ואולי זו העובדה שמשעמם לי
כל כך משעמם לי
ואני כל כך רוצה לדבר איתו
אבל הכבוד העצמי המטופש מונע ממני לשלוח הודעה
כל כך משעמם לי
ואני כל כך רוצה לדבר איתו
אבל הכבוד העצמי המטופש מונע ממני לשלוח הודעה
כנראה שגם לעובדה שהיא מחוברת יש קשר לעניין
אני כל כך שונאת אותה..
ואולי זה כל העניין עם העבודה
שממש אין לי כוח לחפש
וממש אין לי כוח ללחץ של ההורים בעניין
אני כבר לא יודעת
אבל פתאום הכל נראה רע
וקשה
ועכשיו כל האצבע שלי כחולה,
סתם כי ניסיתי לקלף צבע יבש ורק אחרי שתקעתי בפנים את האצבע נזכרתי שהוא עדיין רטוב.
אני לא יודעת
וזה כנראה סתם האובר דרמה התמידי שלי
שאני מתחילה עוד פעם עם הקטעים של
"הוא לא מתגעגע"
"הוא לא מתגעגע"
ו"לא אכפת לו"
"וגם אם כן למה הוא מתקשר או שולח הודעה?"
אבל מה חדש אה?
"וגם אם כן למה הוא מתקשר או שולח הודעה?"
אבל מה חדש אה?
זה תמיד ככה.
אני קצת מרגישה צורך עז לבכות
ומנגד
למי יש כוח?
למי יש כוח?
סתם רטוב ומלוח ומלוכלך
ורק כרגע התאפרתי
אז אולי עדיף שלא.
אתה יודע?
לפעמים אתה גורם לי לרצות לצרוח,
חח, על מה מתערבים ששכחת כבר לגבי שני?
אני לא אשלח לך הודעה,
נחכה לראות אם תזכור,
מקסימום אני אתקשר לבחור ההוא ונלך לים,
כי נראה שהוא קצת יותר מתגעגע אליי,
גם קצת יותר שם לב כשאני לא מדברת איתו,
אתה קולט שאתה טס עוד מעט לחודש ואפילו לא אמרתי לי מתי?
אני לא יודעת,
להיות מופתעת?
צריך?
או שזה סתם יהיה מגוחך?
או שזה סתם יהיה מגוחך?
יש לך ממש את היכולת הזאת להוציא אותי לחלוטין מדעתי,
אמרתי לך את זה פעם?
כנראה שכן.
לפעמים אני כל כך רוצה להחליף אותך,
למצוא ידיד אחר,
אבל כשאתה ניגש אליי ומחייך את החיוך הזה שלך,
שאתה מחייך רק בשבילי,
או כשאני רואה אותך מסתובב עם בנות אחרות ועושה איתן את מה שהיית עושה איתי,
אני פשוט לא מסוגלת...
;){kind=link}