מתגעגעת לצחוק שלך,
מתגעגעת למבטים שלך,
מתגעגעת לחום גופך לידי,
מתגעגעת לביטחון שאתה שלי.
אני מתגעגעת,
מתגעגעת לרגעים שחלקנו ביחד,
לסיפורים שסיפרת לי לעת לילה,
למתי שחיבוק אחד שלך ריפא את הכל,
למתי שעל מצבנו לא היה צורך לשאול.
אני מתגעגעת,
לשבת ביחד בחלונות,
סתם ככה לשבת רק שנינו ולצחוק,
למתי שישבת והסברת כאילו אני האדם היחיד בעולם,
למתי שחיבקת וצחקת והרמת ודיגדגת גם.
אני מתגעגעת,
לישיבה המשותפת בשיעורים,
זו שבאה סתם כך מתוך רצון האחד בחברת השני,
לאושר שנוכחותך הסבה לי,
לניצוץ שהדלקת בליבי.
אני מתגעגעת,
ללשבת קרוב קרוב,
כל כך קרוב שאני יכולה להרגיש את ליבך דופק,
את נשימתך פורעת את שערי,
להרגיש את רגלך מתחככת ברגלי.
אני מתגעגעת,
ליד החמה שהנחת על גבי,
אותה היד שנהגה ללטף את שערי,
זאת ששיפשפה את כתפי כשנהיה מאוחר,
לעסות את כתפיי כאילו זה שום דבר.
אני מתגעגעת,
למבטים שנהגת לשלוח רק אליי,
לחצי חיוך ששלחת רק לעברי,
לחיוך והצחוק שהעלת על שפתיי,
להבעה המיוחדת שלבשת רק איתי.
וזה נורא מצחיק להתגעגע למישהו,
כל כך חזק כמו שאני מתגעגעת אליך,
כשבסופו של יום אתה ממש פה לידי,
רק לא..
אותו האתה.
;){kind=link}