והגלים שמגיעים בלי לשאול
וכשלא נותר דבר חוץ מלאכול
כשלאט לאט מאבדת את הכל
כשאני מאבדת אחיזה
ומאבדת מציאות
ומאבדת אהבה
ומאבדת חברות
ומאבדת את עצמי
ומאבדת אותך
ומאבדת ומאבדת
אל תוך הדממה
וכבר לא מפחדת
מרחפת מעל האכזבה
היא כבר לא נוגעת בי
כמו שמעולם לא נגעה בך
לא שמה לב לסביב
לטוב ולרע
ואיפה תל אביב
ואיפה המורה
אין הסברים בנמצא
למה שאני מרגישה
אולי בגלל ההתעקשות
לשמר את האשליה
שהכל בסדר
עד הקטנות
והכל טוב
ואין בעיות
והכל מפחיד ולא מוכר
והכל חושך מסביב
וכל מה שאהבתי מנוכר
הילד מדרום תל אביב

