בלי שום סיבה,
וזה לא בגללי,
ולא בגללך.
כואב לי,
בגלל דברים שאני לא מבינה,
חור נפער בליבי,
ללא התרחשות ידועה.
ואני שמחה בשבילכם,
אני וכאב הלב שלי,
אני אפילו לא חושבת שזו הסיבה,
שהוא הולך וגדל.
זה משהו יותר עמוק,
שאני פשוט לא מבינה,
איך כל דבר מעציב אותי,
וכל דבר מרגיז אותי.
כועסת ללא סיבה,
מרוגזת על כל העולם,
רוצה לבכות בגלל הדבר הכי קטן,
רוצה להתרחק מכולם.
וכשאני עם כולם רע לי,
וכשאני לבד רע לי,
וכשאני איתך רע לי,
וכשאני ישנה רע לי.
ואין מנוחה,
מכל הרע הזה,
מכה בי כל יום כשאני קמה,
טורד את מנוחתי לפני השינה.
ואני מפחדת להתעמק בו,
ברע הזה,
כי אני לא בטוחה,
שאני יודעת איך לפתור אותו.
;){kind=link}