בין אמיתות לשקרים,
בין סודות בוערים,
בין שברים לשברים.
אני כלואה,
ברשת שלא אני יצרתי,
בשקרים שלא אני אמרתי,
בלכלוך שלא אני ניערתי.
אני כלואה,
בים של חצאי אמיתות,
חשיכה של מערות,
עיניים זוהרות.
אני כלואה,
בתוך תהום ללא תחתית,
תהום ללא מוצא,
תהום ללא תכלית,
תהום בלי שום סיבה.
אני כלואה,
בתוך עצמי,
כלואה מבחוץ,
כלואה מבפנים.
אני כלואה,
בבעיות של אחרים,
שנבעו בגללי,
אך יצאו משליטתי.
אני כלואה,
במלכודת לא שלי,
לא מכירה את הסביבה,
את התחושה שבי.
אני כלואה,
ולא מבחירה ולא מרצון,
כלואה,
בלי שום היגיון.
ואני מנסה לצאת,
אך ממשיכה לטבוע,
מחפשת מאחז,
שיכול את הנפילה ממני למנוע.
ואני כלואה,
ולא יכולה לצאת,
ואני באמת רוצה,
אבל אני עדיין,
כלואה.
;){kind=link}