ואני קוראת את התגובות ואני מתרגשת לנוכח ההשפעה של השיר הזה על אנשים, שיר במתאר מצב בחיי, שמסתבר שעוד הרבה עוברים,
עברו ויעברו.
קראתי תגובה על כך שכדאי לי להלחין את השיר, אז עשיתי ניסיון שיכתוב כך שזה יהיה שיר שיהיה ניתן להוסיף לו לחן ואולי אפילו לשווק,
שיניתי לו את השם, והוספתי פזמון, אני מקווה שתאהבו:
לא אתן להם (בערמות)
הם אומרים שהם אוהבים אותי מחייכת,
אז למה הם גורמים לי לבכות?
וכל מה שאני רוצה זה ללכת,
כבר מתחילה לספור את הדקות.
הם אומרים שהם לא אוהבים אותי עצובה,
אז למה הם גורמים לשמחתי לדעוך,
הם אומרים שהם מנסים לגרום לי להרגיש אהובה,
אז למה על ביטחוני העצמי הם משתדלים לדרוך ומעוך?
בערמות,
מטפסים על הקירות,
מפילים אותי בין הקרשים,
אבל אני לא אתן להם.
והם מגיעים,
בגושים כהים,
את כל מה שהיה לי הורסים,
אבל אני לא אתן להם.
הם אומרים לי כמה הם אוהבים אותי,
ואז הולכים ומרכלים עליי מאחורי גבי,
הם אומרים שאין עוד אחת כמותי,
אך נוהגים להשפיל אותי דרך קבע בפומבי.
ואני כבר לא מאמינה למה שהם אומרים,
הם לא ראויים לאמונתי,
בשבילם לא אזיז הרים,
בשבילם לא אצא מדעתי.
בערמות,
מטפסים על הקירות,
מפילים אותי בין הקרשים,
אבל אני לא אתן להם.
והם מגיעים,
בגושים כהים,
את כל מה שהיה לי הורסים,
אבל אני לא אתן להם.
לא אתן להם לשלוט בי בחוטים (לא אני לא אתן להם),
לא אתן להם לעשות ממני בובה (לא אני לא אתן להם),
לא אתן להם את שמי להכתים (לא אני לא אתן להם),
לא אתן להם לקחת לי את הליבה...!
לא אני לא אתן להם!!!
בערמות,
מטפסים על הקירות,
מפילים אותי בין הקרשים,
אבל אני לא אתן להם.
והם מגיעים,
בגושים כהים,
את כל מה שהיה לי הורסים,
אבל אני לא אתן להם.
- שיכתוב');){kind=link}