שאני רודפת אחריו בכל פינה,
עומד גבוה ורזה,
מדיר מעיניי שינה.
לא נראה כמתעניין בי,
לא אכפת לו בכלל,
שובר ללא ידיעתו את ליבי,
לוקח את אהבתי שלל.
ואני תמיד רוצה בחברתו,
והוא לעולם לא מחפש אחריי,
תמיד רוצה לשמוע את דעתו,
אבל הוא לא יגיד שלום אם הוא נמצא מאחוריי.
ולפעמים נדמה לי,
שאולי באמת יש סיכוי,
שהוא מסתכל לכיוון שלי,
שיש טעם בלתת לאהבתי ביטוי.
כשהוא בא וצוחק,
מדבר איתי כאילו כל העולם נעצר,
את כל החששות מליבי מוחק,
מעלים כל רגש אחר שנותר.
כשהוא נוגע בבדיחות,
ומביט לי בעיניים,
הוא לא מבין כמה בעיניי זה לא נחות,
כמה חלומות הוא יוצר בי על שניים.
חיוך אחד שלו ממיס את ליבי,
כל צחוק קטן משנה את הכל,
סודק אט אט את הקיר שבי,
גורם לי לאבד את הקול.
ואני אף פעם לא יודעת,
אם הוא חושב עליי גם,
כל צליל הודעה שאני שומעת,
מקווה לראות את שמו שם.
ממשיכה לקוות ולהאמין,
אבל לא יודעת אם באמת יש תקווה,
אני לא יודעת החיוך שלי נראה אמין,
כשאני אומרת שאני לא יודעת מה היא אהבה.. ♥

