"זה לא כזה פשוט," אמרתי, ומבט מיוסר בעיני, "הוא... אוהב אותי".
"למה את נאחזת בו?" שאלה אותי, ובעיניה אותו מבט קשה שהכרתי כל כך טוב.
שתקתי והבטתי בכפות רגליי,
"נווו!!!" האיצה בי, "למה את מחזיקה בו כל כך חזק ולא משחררת?"
נשמתי עמוק, "לפני שאמא שלי מתה" אמרתי, "היא אמרה לי שהדבר הכי חשוב בחיים הוא למצוא מישהו שאוהב אותך,
וכשאמצא את המישהו הזה, שאחזיק בו בכל מחיר.
כי בסופו של דבר, זה כל מה שמשנה."
היא הביטה בי במבט מלא חוכמת חיים וידע, "אם אמא שלך הייתה עדיין בחיים" אמרה לי,
"היא רק הייתה רוצה לדעת שאת מאושרת, ואת-" הבטתי בה, יודעת שהיא צודקת,
"את- לא מאושרת."
-בהשראת סצנה מסדרת טלוויזיה שמאוד התחברתי אליה בגלל שאני חווה מקרה ממש דומה בתקופה האחרונה, הקטע לא מועתק וכל זכויותיו שמורות לי ועם זאת מאוד מושפע מהסצנה שציינתי לעיל, מקווה שזה עוזר לעוד אנשים שחווים את אותה חוויה כמוני ועוברים את מה שאני עוברת-
;){kind=link}