שתמיד ידעתי שהייתי לא בסדר
שתמיד הבנתי שאני הייתי הבעיה
והוא תמיד ניסה להיות הפתרון
אבל אם כך הדברים התגלגלו כנראה שהדברים קרו קצת אחרת
כנראה שגם כשגמרתי לכעוס ולבכות ולצעוק
עדיין לא הצלחתי להודות שעשיתי טעות
אני תמיד אומרת שאני לא טועה לעולם
אך זה תקף רק לגבי הדברים הקטנים
כי בסופו של היום אני בסך הכל בת אדם
שעושה טעויות שבני אדם עושים
ואני אהבתי אותו
אהבתי באמת
יותר מאת עצמי
יותר משאהבתי מעולם
וניסיתי לתת לו את כל מה שהיה לי לתת
אבל באותה התקופה לא היה לי הרבה
ודווקא הוא היה צריך יותר מכולם
אני חושבת שבאיזשהו מקום שנינו היינו קצת שבורים
האחד לפה והשנייה לשם
ואולי בגלל זה לעולם לא נצליח להתנתק באמת
תמיד נהיה שני חלקים ממשהו שפעם היה מושלם
אני הייתי רעה כלפיך
לא בכוונה
ולא בזדון
הייתי קשה ותובענית ולא מתפשרת
דרשתי ממך יותר משיכולת לתת
דרשתי ממך שתיתן לי הכל
ואתה ניסית לתת
לתת את כולך
עד שלא נותר לך דבר
עד שנותרת עירום
אבל לי שום דבר לא הספיק
ואיתי שום דבר לא עזר
אני תמיד רציתי עוד
גם אם כל שנותר לך לתת הוא הכלום
הכאבתי לך ופגעתי בך
אבל הבנתי זאת מאוחר מידי בכדי לבקש סליחה
ואז מה הוא הפלא שאני עבורך אש
וממני אתה מתרחק כאילו הייתי עין הסערה
ואני מנסה לשכוח את עיניך
הבוחנות אותי ממרחק הזמן
את ניצוץ הכאב המבהיק עבורי במבטיך
כבבואה לזה שבמבטיי קיים
אבל בכנותי אומר שאנצור את אותו המבט לעולמים
המבט ובו סדק במעטה הבדיחות והצחוק
אני אזכור את עיניך הקודחות בי מעל לראשי האנשים
כעוד זיכרון אחד חמוץ מתוק.
;){kind=link}