אני מרגישה אשמה
למרות שאני לא אמורה
בכלל לא
לפרקים
אני מביטה בו
ואולי בדמיוני
ואולי במציאות
ולמספר שניות
אני שוכחת מכל מה שקרה
ונשארת רק עם האשמה
האשמה שאני לא אמורה להרגיש
אני אומרת שאני לא מנסה להרוס
ואני באמת מתכוונת
ועם כל הכוונה
הוא בכל מקרה ייהרס
ואני רוצה לכעוס עליו
שהוא כועס עליי
למרות שהוא צודק
למרות שאני צודקת יותר
אבל אני פשוט יודעת
יודעת שאם לא הייתי נלחמת עכשיו
כבר לא הייתי נלחמת לעולם
ולא היה אף אדם שילחם בשבילי
נפגעתי
וגם אם הסימנים לא נחרצו בגופי
וגם אם הצלקות לא ניכרות בהתנהגותי
זה לא אומר שזה לא קרה
ומעכשיו ועד עולם
תמיד יהיה קיים בי הפחד
הפחד שזה יקרה שוב
מעתה ועד עולם אחפש אותו בכל אדם שבדרכי יקרא
בין אם בצדק ובין אם לאו
הפחד הזה לעד ישכן בליבי
ושלא כמו כתם
שום דבר ואף אחד לא יוכל להסירו
ועל כך מישהו צריך לשלם
על כך יצטרך לשלם הוא עצמו
כי מי ירצה לקנות בחורה מוכתמת
בכתם שלא ניתן להעלימו.
;){kind=link}