וזה מוזר
ואתה לא מכניס אותי ללחץ
וזה אפילו יותר מוזר
ואתה גורם לי לחכות למפגשים איתך
וזה חדש
ולהתגעגע אליך
גם זה לא רגיל
ואתה גורם לי לחייך
ולצחוק
גם לפעמים כשהכי לא בא לי
וכשאתה מנשק אותי
זה תמיד מרגיש נכון
גם אם לא תמיד נעים
אני מרגישה מוגנת בחיבוק שלך
ובטוחה כשאתה מאחוריי
וכשאתה מביט בי
משהו בי קופץ
אבל לא גבוה מידי
רק קצת
ואני אוהבת את זה שלא אכפת לך אני משחקת לך בשיער
שאתה דווקא אוהב את זה
ושפעמים
רק לפעמים
אתה נותן לי לשיר
בלי לזעוק על כל מעבר סולם לא הכרחי או נכון או הגיוני
אתה יושב בשקט ומביט בי
ואני יודעת שאתה לא מקשיב
ואני מעריכה את זה
אתה מרפה קצת כי אתה יודע שזה עושה לי טוב
אני אוהבת את זה שאתה חושב שאני יפהפייה
גם אחרי שראית אותי הפוכה לחלוטין
אני אוהבת את המבט שלך
כי הוא גורם לי להרגיש נאהבת
הוא גורם לי להרגיש שלא משנה מה אעשה
לא משנה איך אחיה את חיי
אתה עדיין תאהב אותי
ותשאר לצידי
ויותר מכל
אתה מפחיד אותי
ברמה משתקת ממש
ולפעמים כשאני חושבת על זה לעומק
אני אפילו קצת מתקשה לנשום
ואתה יודע למה?
למה אתה מפחיד אותי?
כי עכשיו כשאני מודעת לכל התחושות האלו שאתה מעביר בי
כשאני מסוגלת להודות בהן
לאבד אותך
זו כבר לא אופציה.
;){kind=link}