שתי נשמות שחוברו לאחת,
אני זוכרת את הרגעים הקטנים של שקט,
מנותקים מהסביבה ומהחברה,
מנותקים מהכל.
רגעים שהוקדשו רק לשנינו,
העולם הפסיק להסתובב,
השעון עצר מלתקתק,
ורק אנחנו קיימים.
חושך מסביב,
כולם ישנים,
ורק אנחנו יותר ערים מאי פעם,
ורק אנחנו רואים יותר טוב משאי פעם ראינו.
יושבים ובוהים אחת בשני,
עין אל עין,
לב אל לב,
קשורים אחד לשני בקשר שלא ניתן להתיר.
מעבירים מסירים דרך העיניים,
כבר מזמן לא זקוקים למילים כדי להגיד את מה שבאמת חשוב,
כל תנועה מפרה את השקט,
כל מילה מיותרת.
כמו שני חייזרים מכוכבים אחרים,
שמצאו להם שפה משותפת שרק הם מבינים,
נוגעים, ממששים, בודקים,
מעזים יותר מאי פעם.
מראים את האהבה שבנינו בעוצמתה המרבית,
מעצימים אותה ללא מילים,
מודעים יותר מכל לעובדה,
שזה רגע רק שלי ושלך.. ♥
;){kind=link}