|
כל מילה שלו מקפיצה לי את הלב,
אבל לא מאהבה,
ולו יש כזה פרצוף שליו,
מהיכן הוא מצא לו שלווה?
והוא מביט בי במבט הזה,
החודר,
שמכאיב לי בבית החזה,
הבוער.
להבות בוערות בעיניו,
ושלי קרות כקרח,
הוא לא רואה שאיני מרגישה אותו הדבר כלפיו?
שבחיי הוא סתם עוד אורח?
והמבט שלו,
שפעם כל כך רציתי לראות בעיני מישהו אחר,
רק לא אצלו,
שבו כעת כל כך לא רוצה להיזכר.
מביט בי ברכות,
וליבי מלא רחמים,
עומדת בפני היסדקות,
מרגישה כבמופע אימים.
מביט בי במבט הזה שיכול לומר רק דבר אחד,
מבט בו הרגש מצא לו מבטח,
כאילו אני איזה משהו מיוחד,
מבט שאומר אני אוהב אותך... |
|
|
|
;){kind=link}