אמרתי שכלום,
כששאלו אותי למה,
אמרתי כי לא מעניין אותי מה אהיה כשאגדל,
מעניין אותי מי אני עכשיו.
שאלו אותי מה החלום שלי,
אמרתי שאין לי חלומות,
והם טעו לחשוב שאני אדם נטול שאיפות,
אבל אני לא,
פשוט אם אני רוצה משהו,
להיות מישהו,
לעשות דבר מסוים,
אני אעשה אותו,
אני לא אגיד "כשאגדל".
כי מי יודע מה יהיה מחר,
מי יודע מה יביא היום,
אם אי פעם אגשים את כל ה"חלומות",
אם יתאפשר לי.
ועכשיו אני חזקה ובריאה,
ויכולה לעשות ככל העולה על רוחי,
אז למה לי לחכות לכשאגדל?
למה לחכות שמשהו ימנע ממני לעשות את מה שאני חפצה לעשות?
למה לפספס את ההזדמנות?
אל תחלמו חלומות,
על אבירים בעלי סוסים עם פרסות לבנות,
אל תתקעו בתוך אשליות,
תגרמו להן להתממש,
אם אתם רוצים משהו,
תשיגו אותו,
אל תיתנו לו לחכות.
כי בתירוץ הזה של "כשאגדל",
מפספסים את כל הדברים הכי טובים בחיים.. : )

