אבל סוף סוף לא מכאב ראש,
אלא מאושר.
אני מסתכלת במראה,
אבל סוף סוף לא רואה דמעות,
אלא חיוך ענק.
הפנים שלי כואבות,
אבל לא מהבכי,
אלא מרוב צחוק וחיוכים.
אני צורחת מבפנים,
אבל לא מתסכול,
אלא מרוב אושר שאין לו לאן להתפרץ.
ואין לי הסבר לאושר שפתאום אופף אותי,
אני לא מוצאת שום סיבה הגיונית,
אבל כשאתה מאושר,
אתה לא מחפש היגיון בשום דבר,
אתה רק מתרכז בלהיות מאושר :)

