שהוא רוצה במותי,
אני נעלתי את שעריי,
כאן הוא לא יתפוס אותי.
התעוררתי במיטתי,
שטופת זיעה,
נושמת לרווחה שזה לא היה אמיתי,
לוקחת נשימות הרגעה.
אבל אולי זה לא היה רק חלום?
אולי יש בזה משהו אמיתי?
היחסים בינינו הם לא בדיוק יחסי שלום,
לפחות לא לדעתי..
אולי להגיד שהוא רוצה במותי זה קצת מוגזם,
אך רצונו ברעתי זה משהו שבשגרה,
כי בסך הכל את כל המלחמה הזאת הוא יזם,
אני רק עוד חיילת בשורה.
מצליף בי במילים,
מנסה לגרום לי לחפור לעצמי בור,
במלחמה הזאת אין כללים,
מפה אף אחד כבר לא יצא גיבור.
אולי הוא לא פוגע בגופי,
אך נפשי לא תחזיק עוד הרבה,
מרגישה כבמירוץ אינסופי,
כבגיהינום שאל מול עיניי מתעבה.
אומנם חשבתי שהתעוררתי מהסיוט,
אבל פשוט הגעתי לסיוט חדש,
האמת שהוא די ישן, כבר התרגלתי לאכזריות,
את הסאה מזמן הוא גדש....

