אבל אני בכל זאת אנסה להסביר,
כי כשהאהבה צצה מכל הפינות הלא נכונות אין דבר שאותך יכול להכין,
את התחושה להעביר.
אני לא אכחיש שזה בדיוק מה שחיפשתי,
אבל לא בדיוק,
ורק בגלל זה היססתי,
רק בגלל זה לא רצתי לבצע תיוק.
אתה בכלל לא מה שדמיינתי,
בכלל לא קרוב,
האם כל זה קרה בזמן שנמנמתי?
האם ככה זה לרוב?
חיפשתי את הנסיך על הסוס הלבן,
ואתה ההפך הגמור,
ואולי אני באמת צריכה להיות יותר פתוחה למגוון,
אבל למה אני מרגישה שהמקום בליבי לאחר כבר שמור?
ואתה כל כך פה וכל כך נגיש,
כל כך מושג,
אני יכולה להיכנס אל בין זרועותייך בלי להרגיש,
בלי שיהיה לי מושג.
ואולי טעיתי כשאמרתי שכל מה שחיפשתי זה אהבה,
אולי לא הייתי לגמרי כנה,
אבל כשאני איתך נפשי לא מרגישה חדווה,
כשאני איתך את הדקות אני מונה.
נמצא במחשבותיי כל הזמן,
מכל הסיבות הלא נכונות,
זה לא שאני מפחדת שלא תהייה נאמן,
זה רק... שהציפיות שלי היו יותר מידי שונות...

