אנשים חדשים שעושים אותי מאושרת,
ואנשים ישנים שבעבר חשתי כלפיהם אהבה,
מהפכה בתוכי בוערת.
ולכל דבר רע מתלווה גם טוב,
אך גם לכל דבר טוב מתלווה רע,
נכון שאמרתי שאותם הפסקתי לאהוב,
אבל קשר כל כך חזק לא כך סתם נקרע.
פורמת אט אט קשרים ישנים,
ומתחילה לכפות לי חדשים,
אך הזיכרונות עדיין מענים,
עדיין העבר משמיע רחשים.
כלפי חוץ הכל שקט ורגוע,
אך בפנים בלגן,
לפעמים חשה געגוע,
לפעמים שמחה שעכשיו אני במקום קצת יותר מוגן.
כבר לא יודעת מה להרגיש,
כבר לא יודעת מה לחשוב,
לפעמים נדמה לי שמה שעובר עליי לא מעניין איש,
שבאותה מידה אפשר לדבר אל הרוח שלא מפסיקה לנשוב.
מחכה לסימן שיבהיר את הכל,
מחכה למצוא כבר תשובה,
יושבת חושבת ולא מפסיקה לשקול,
האם שווה להסתכן בעוד אכזבה?

