עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

can anybody hear me? or am i talking to myself...?
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מלחמה
11/06/2016 15:19
ohmyme
היום הייתה הפעם הראשונה,
הפעם הראשונה שביקשתי ממך להלחם,
ואתה במקום לקחת צעד קדימה ולשלוף את החרב,
התרחקת בחיוך.

היום הייתה הפעם הראשונה,
והיום הייתה גם הפעם האחרונה,
כי כשביקשתי ממך להלחם אתה ברחת,
ועכשיו כבר אין על מה.
0 תגובות
לגמרי בסדר
06/06/2016 10:48
ohmyme
אני מצטערת,
אבל אתה לא שווה את זה.
אני ויתרתי על יותר מידי בשביל שתשבור לי את הלב.
כל כך הרבה ציפיות,
כל כך הרבה תקוות...
כל כך הרבה עקרונות שזרקתי,
כי האמנתי שאנחנו זה יותר מזה.
ועכשיו אני מצטערת,
כי נוכחתי שאנחנו לא, 
וזרקתי את כל זה סתם,
לחינם.
השלכתי הכל כדי שישברו לי את הלב,
בשבילך,
ובשביל מה?
בשביל שתוכיח שאתה לא שווה את זה.
התגברתי על המכשולים הכי גדולים שלי,
בשביל ילד,
ילד שאפילו על עצמו לא יכול להתגבר.



הייתי פגועה מידי,
פגועה מאוד,
פגועה מבדרך כלל.

ולכן לא הצלחתי לראות כלום,
לא מעבר למסך הערפל שלך,
ולא מעבר לשלי.

אבל אהבתי אותך,
אהבתי באמת,
אהבתי יותר משחשבתי שאוכל לאהוב,
אהבתי יותר משאני מסוגלת לזכור.

ומאז כל מילה שלך,
כל מבט יוקד בשנאה,
כל שמועה שאתה מפיץ,
מחוררים אותי מבפנים.

הם מחוררים את המקום בו אהבתי אותך,
המקום ממנו אני אוהבת.

וכך אהבתי אליך התנדפה לה,
דרך החורים,
וכך גם כל שאר יכולתי לאהוב,
גם אנשים אחרים.

ובגלל זה כבר שנה אני מרחפת כמו הרוח,
בין פרצוף לפרצוף,
פרצופים שאני לא אוהבת,
כי אני כבר לא יכולה.

וכל מה שנותר בליבי,
הוא משקעי אהבתי אליך,
שדואגים להשאיר אותי כואבת,
דואגים להשאיר אותי שבורה.

דואגים להשאיר אותי הבחורה שלא מצליחה לאהוב,
הבחורה שגם לפני כן היה לה קשה,
שנלחמת על כל שביב של חיבה,
כטיפת האוויר האחרונה.

אתה דאגת שאני לא אוכל להתגבר עליך,
לא בקרוב ואולי גם לא לעולם,
שאתה תישאר שם תמיד,
ולא ייכנס אף אחד אחר.

ואולי תחשוב שאני מאשימה אותך,
אבל אני לא,
אני באמת באמת לא.

אני עדיין נזכרת מידי פעם באותו יום שישי,
בכל מה שקרה באותו היום,
ביחס שלי אליך,
בניסיונות האינסופיים שלך לקבל ולהבין.

ואני כועסת על עצמי,
שנה אחרי זה אני עדיין כועסת על עצמי,
שנתתי לעצמי להתייחס אליך ככה,
להתייחס אליך ככה כאדם,
להתייחס אליך ככה כהבחור היחיד שאי פעם באמת אהבתי.



שנתתי לך לברוח לי,
שהברחתי אותך בעצמי,
ואתה תמיד חוזר ואומר,
שכבר בפעם הראשונה זה נגמר מבחינתך,
חזרת ואמרת באוזני כולם,
כולם חוץ ממני,
אולי כי כולם לא היו שם איתך,
בכל הרגעים הקטנים שהיו רק שלנו,
לא הרגישו את החיבוק שלך כשהם היו עצובים,
ולא ראו את המבט שלך כשהם מתעוררים לידך בבוקר,
לא ראו את המבט השבור שלך כשכואב להם,
לא ראו את המבט הקרוע שלך כשנפרדת מהם,
כי אם הם היו שם,
חווים את כל הרגעים הקטנים האלה,
הם היו יודעים שאתה משקר
ולכן מעולם לא סיפרת לי,
כי ידעת שאני אדע שאתה משקר,
גם אם לא אומר מילה.

כי אני יודעת שאהבת אותי,
אהבת באמת,
אהבת יותר משחשבת שתוכל לאהוב,
אהבת יותר משאתה מסוגל לזכור.

ואם היית זוכר,
אולי הכל היה נראה עכשיו קצת אחרת,
אבל אתה לא,
ובעתיד זה יהיה לגמרי בסדר.

0 תגובות
קיץ אחרון
22/05/2016 23:39
ohmyme
ואיתך כל יום הוא ים,
וכל רגע הוא עוד גל שמתנפץ על החוף,
עוד גל שמנפץ אותי לרסיסים,
ואז חוזר חלילה.

איתך כל יום הוא שטוף שמש,
וממטיר משקעים,
וכך אני תמיד מחייכת מאוזן לאוזן,
מתחת לשמיים מעוננים.

ואתה מושך אותי כמו בכלום,
אתה כבר אפילו לא מתאמץ,
את הילדה הכי חזקה בגן,
זאת עם הגומות.

אתה גורם לי למעוד,
בין תלוליות הנמלים,
היכן שמזמן כבר לא מעדתי,
היכן שלמדתי לא ליפול.

ואתה מחייך כמו מכלום,
מותח אותי לכל הכיוונים,
ואז גם אני מחייכת,
מחייכת בלי סיבות.

איתך אני מצליחה לשכוח,
מכל מה שמסביב כל מה שעכשיו,
איתך כל כך קל לא לדאוג לגבי העתיד,
כל כך קל לא לחשוב על העבר.

ואיתך אני שוקעת,
בין חמימות גלי הקיץ,
בין חמימות גלי התום,
בקיץ האחרון.
2 תגובות
דברים יפים
19/05/2016 21:47
ohmyme
ואני ממלאה את החיים שלי בדברים יפים
יפים מידי
יפים מנשוא

אני ממלאה את החיים שלי בדברים מתכלים
כדי להסתיר את אלה שלא

החיוך הלבן שלא נותן לך לראות
והאודם הורוד שחוסך ממך את הטעם
המוזיקה שמונעת ממך לשמוע
הבד שחוסם כל מגע

את הכל אפשר לקנות בחנות
בכל המחירים בכל המידות
והכל בא בכל הצבעים
המרכז המסחרי מציע למכירה את כל קשת הרגשות

היום לבשתי חולצה כחולה
כי לרגע היה לי קצת עצוב
אבל כדי שלא ישאלו יותר מידי שאלות מרחתי לי אודם ורדרד
כדי שככל שזה נוגע אליכם ענדתי סגול

למחר בחרתי לי בחיוך הלבן הקבוע
כדי שלא תצליחו לראות שהלילה לא אלך לישון
ורק לרגליי אנעל זוג עקבים שחורים
לליבי כפיקדון
0 תגובות
ילדה
19/05/2016 21:15
ohmyme
ואולי
אם הייתי אישה אחרת
במקום אחר
בזמן אחר

ואולי 
אם הייתי קצת מוותרת
לוקחת צעד אחורה
ונותנת להכל להסתדר

ואולי
אם לא הייתי עיוורת
אם לא הייתי חירשת
לא הייתי טועה

אולי 
אם הייתי מישהי אחרת
במקום אחר
בזמן אחר

אולי הייתי ילדה.
1 תגובות
מפגש אסור
13/05/2016 01:24
ohmyme
ובכל הרגעים האלה
שאתה כל כך קרוב
כל כך קרוב שאם היית כל בן אדם אחר
היית קרוב מידי

כשזרועותיך עוטפות את גופי
כשאצבעותיך מלטפות את זרועותיי
ואתה כל כך קרוב שאני יכולה להריח אותך
כפי שאתה באמת ומעבר לכל הריחות הזרים

אני לא יכולה שלא לתהות
מה יקרה אם יימאס לנו מהפער
אם אתה תירכן עוד מעט אליי
ואני אתרומם רק קצת אליך

מה יקרה אם ניגע
במקום היחיד שאסור.


2 תגובות
חמוץ מתוק
13/05/2016 00:53
ohmyme
ואני רוצה לחשוב
שתמיד ידעתי שהייתי לא בסדר
שתמיד הבנתי שאני הייתי הבעיה
והוא תמיד ניסה להיות הפתרון

אבל אם כך הדברים התגלגלו כנראה שהדברים קרו קצת אחרת
כנראה שגם כשגמרתי לכעוס ולבכות ולצעוק
עדיין לא הצלחתי להודות שעשיתי טעות

אני תמיד אומרת שאני לא טועה לעולם
אך זה תקף רק לגבי הדברים הקטנים
כי בסופו של היום אני בסך הכל בת אדם
שעושה טעויות שבני אדם עושים

ואני אהבתי אותו
אהבתי באמת
יותר מאת עצמי
יותר משאהבתי מעולם

וניסיתי לתת לו את כל מה שהיה לי לתת
אבל באותה התקופה לא היה לי הרבה
ודווקא הוא היה צריך יותר מכולם

אני חושבת שבאיזשהו מקום שנינו היינו קצת שבורים
האחד לפה והשנייה לשם
ואולי בגלל זה לעולם לא נצליח להתנתק באמת
תמיד נהיה שני חלקים ממשהו שפעם היה מושלם

אני הייתי רעה כלפיך
לא בכוונה
ולא בזדון

הייתי קשה ותובענית ולא מתפשרת
דרשתי ממך יותר משיכולת לתת
דרשתי ממך שתיתן לי הכל

ואתה ניסית לתת
לתת את כולך
עד שלא נותר לך דבר
עד שנותרת עירום

אבל לי שום דבר לא הספיק
ואיתי שום דבר לא עזר
אני תמיד רציתי עוד
גם אם כל שנותר לך לתת הוא הכלום

הכאבתי לך ופגעתי בך
אבל הבנתי זאת מאוחר מידי בכדי לבקש סליחה
ואז מה הוא הפלא שאני עבורך אש
וממני אתה מתרחק כאילו הייתי עין הסערה






ואני מנסה לשכוח את עיניך
הבוחנות אותי ממרחק הזמן
את ניצוץ הכאב המבהיק עבורי במבטיך
כבבואה לזה שבמבטיי קיים

אבל בכנותי אומר שאנצור את אותו המבט לעולמים
המבט ובו סדק במעטה הבדיחות והצחוק
אני אזכור את עיניך הקודחות בי מעל לראשי האנשים
כעוד זיכרון אחד חמוץ מתוק. 
2 תגובות
בחורה מוכתמת
08/04/2016 00:37
ohmyme
ולרגעים
אני מרגישה אשמה 
למרות שאני לא אמורה
בכלל לא

לפרקים
אני מביטה בו
ואולי בדמיוני
ואולי במציאות

ולמספר שניות
אני שוכחת מכל מה שקרה
ונשארת רק עם האשמה
האשמה שאני לא אמורה להרגיש

אני אומרת שאני לא מנסה להרוס 
ואני באמת מתכוונת
ועם כל הכוונה
הוא בכל מקרה ייהרס

ואני רוצה לכעוס עליו
שהוא כועס עליי
למרות שהוא צודק
למרות שאני צודקת יותר

אבל אני פשוט יודעת
יודעת שאם לא הייתי נלחמת עכשיו
כבר לא הייתי נלחמת לעולם
ולא היה אף אדם שילחם בשבילי

נפגעתי
וגם אם הסימנים לא נחרצו בגופי
וגם אם הצלקות לא ניכרות בהתנהגותי
זה לא אומר שזה לא קרה

ומעכשיו ועד עולם
תמיד יהיה קיים בי הפחד
הפחד שזה יקרה שוב
מעתה ועד עולם אחפש אותו בכל אדם שבדרכי יקרא

בין אם בצדק ובין אם לאו
הפחד הזה לעד ישכן בליבי
ושלא כמו כתם
שום דבר ואף אחד לא יוכל להסירו

ועל כך מישהו צריך לשלם
על כך יצטרך לשלם הוא עצמו
כי מי ירצה לקנות בחורה מוכתמת
בכתם שלא ניתן להעלימו.
0 תגובות
ילדות גדולות
29/03/2016 14:33
ohmyme
ילדות גדולות לא בוכות,
כי לילדות גדולות לא נשבר הלב,
ילדות גדולות רק מתפרקות,
כשהוא צובר בתוכו יותר מידי כאב.

אנחנו מחייכות יפה וממשיכות בשגרה,
כאילו כלום לא קרה והכל כרגיל,
כי אף אחד לא רוצה לראות ילדה גדולה שנשברה,
ילדות גדולות צריכות לדעת את הכל להכיל.

אנחנו הילדות הגדולות,
צריכות להיות חזקות,
גם יותר מהילדים הגדולים,
יותר מכולם.

אנחנו הילדות הגדולות,
צריכות להישאר רגועות,
גם כשקשה לנו,
גם אם ייפול עלינו העולם.


2 תגובות
שרופה
25/03/2016 17:19
ohmyme
פעם רציתי את כולם קרוב
ואז רק רציתי שיתרחקו
ואז רציתי רק אחד שיתקרב
ועכשיו כבר לא

אני תוהה אם אני משתגעת
או שמא אני מנותקת יתר על המידה
כשהכל מתרחש לי קרוב מידי
אבל מחוץ לטווח נגיעה

ומה אם אני לא רוצה את זה בכלל?
נלחמת על שאיפות לא שלי
ומה אם אני כל כך רוצה את זה
שאני פשוט מפחדת להודות?

ואולי
אולי אני פשוט באמת לא צריכה את זה
את כל זה
אולי עדיין לא הגיע הזמן

אולי אני עדיין אותו פרי לא בשל
ואם אלחץ יותר מידי יצא מיץ מר 
אולי אני צריכה עוד זמן להבשיל
לפני שאפול לשפתיו של עוד בחור זר

ובאופן מצחיק
עכשיו כולם כבר זרים
גם האנשים הקרובים לי ביותר
גם אלה שאני מכירה יותר מכל

כאילו כולם לקחו לי צעד אחורה
התרחקו עוד קצת מהשריפה שהיא אני
עומדים ומביטים בי נשרפת בלהבותיי
או שמא זו בכלל אני

אולי אני לקחתי צעד אחורה
והרחקתי את עצמי מכולם
ספק כדי לא לשרוף גם אותם
ספק כי אני מרגישה שהם לא ראויים להיצרב בחום שרפתי

אני הרבה עבודה
תמיד הייתי וכנראה שלעולם אהיה
אבל כמו כל דבר שדורש עבודה
אני מקווה שלפחות בסוף אני שווה את זה.
1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 25 26 הבא »